דמיון מודרך לצורך התחדשות

סוף הקיץ, ריח של סתיו בפתח ואל ביו השיטין מתגנבת לה מחשבה, מעין דחף פנימי שמועבר בין רגש ושכל ואומר לנו- הלו! בואו ניזום לעצמנו איזה שהיא התרעננות. נעצור. נבחן את מסכת חיינו, בלי כעס , שיפוט או ביקורת, בלי אשמה ופחדים, ונמצא היכן אנו “תקועים” . איפה אנחנו משמרים דפוסי התנהגות, דפוסי חשיבה ודפוסים רגשיים אותם היינו רוצים לשנות. וכשניצתת בנו התובנה ואנו מגיעים לאבחנה, איפה ומה כדאי לשנות, עשינו צעד ראשון לקראת ההתרעננות המדוברת. בשלב זה נמשיך ונזהה את הכוחות הטבעיים שלנו, את התכונות שהופכות אותנו ליחידי סגולה, את היכולת שלנו ליצור באופן מודע ורצוני תבנית של”חלום” אישי- התכוונות לצורך התחדשות.

ליצירת התמונה הדמיונית הזו בדרך אל ההתחדשות או השינוי קוראים- דמיון מודרך. בשונה מן החלום, הדמיון המודרך מתרחש במצב של מודעות עצמית. מודעות בבחירה של המקום בו מתרחש ה”חלום”, מודעות לזמן ולתוכן של התמונה הרצויה. יחד עם זאת, ניתן לדמיין בתהליך היצירתי הזה, דמיונות שאינם משיקים בהכרח למציאות או לחשיבה היומיומית הריאלית. פיתרון או תהליך שנשען על דמיון מודרך אינו דומה לחשיבה הרגילה שלנו.
בתהליך הדמיון המודרך נערב חושים כמו- טעמים, צבעים, ריחות דמיוניים, תחושות ורגשות מהעולם המודע ומתת המודע. זהירות! הצהרות ביקורתיות ושליליות נקלטות בתת המודע וחוסמות כל שביל בדרך אל ה”חלום”. חשוב שנתכנת את המוח עם הצהרות חיוביות ואופטימיות ואז ככל שנניח לתת המודע שלנו להשלים חלקים חסרים בפאזל שיצרנו במודע, כך נצעד אל עבר המטרה עליה הצהרנו- התחדשות , התרעננות, שינוי.
נוכל לדמיין את עצמנו משלימים את הדוקטורט וארשת פנינו מלאת סבלנות, כבוד וצניעות כלפי הסובבים אותנו.
נוכל לדמיין עצמנו רזות וחתיכיות בשמלות מלמלה ופייטים, נוכל לדמיין עצמנו מצילים נפשות תועות או שטים באגם כחול עם אהוב/ת ליבנו והשמש מאירה אותנו באור סגלגל, נוכל לדמיין עצמנו בתחושה של הערכה עצמית ואמונה בכישורים שלנו, מתקדמים בשלווה ובסיפוק אל עבר משימה כלשהי: מציאת בני זוג הולמים, מנצחים על מקהלה, ישנים ליל שלם ללא יקיצות, מכינים בהצלחה מסיבת בת מצווה לבת, מבריאים ממחלה כלשהיא, משלימים בהצלחה פרוייקט בחברה בה אנו מועסקים, חיים בשפע חומרי ותורמים בנדיבות לאחרים,

עוברים בשלום לידה או חתונה, מצהירים אהבה בפני מי שראוי לכך ולא העזנו לעשות זאת עד סדנת יוגה של פראטיק - מאסטר יוגה הודיכה… וכו’ כו’. התהליך יכול להיעשות בייננו לבין עצמנו או בהנחיה של מישהו מקצועי. בשני האופנים השינוי או ההתחדשות יגיעו רק אחרי תרגול סבלני, אצל כל אחד מאיתנו בקצב המתאים לו. לעולם לא נדחק בתהליך, יהיו כאלה שיתרגלו דמיון מודרך מספר דקות בכל יום ויחושו בשינוי כעבור 3 שבועות ויהיו כאלה שיתרגלו שעה וחצי ביום ויחושו בשינוי רק כעבור שנה. הכל לגיטימי, הכל כדאי.

בזמן שאנחנו מתרגלים דרך חדשה, שיטה חדשה, ננסה להיות אוהדים וסלחניים כלפי המוח שלנו. ננסה שוב ושוב את שיטת הדמיון המודרך ברוגע, בהרפיה מוחלטת, תוך שחרור הגוף והחשיבה, תוך נשימות עמוקות וויתור על כל שארית של מתח, נבנה את תמונת ה”חלום” יותר ויותר חיובית, יותר ויותר חכמה ובעיקר- יותר ויותר מתאימה לאישיות שלנו ולפאזל של חיינו.
ואם תורשה לי נימה מעט אישית.
כשהתגרשתי ושיניתי את חיי לפני 13 שנה, הזמנתי “חוטב עצים” מקצוען בכדי לצמצם את היקפו של עץ הפיקוס הענק בחצר ביתי, במטרה שהעץ ירענן עצמו מחדש.
ואז, מידי בוקר, יצאתי אל המרפסת, התבוננתי בלבלוב המחודש של הפיקוס, נשמתי עמוק והכנתי את עצמי להתחדשות ולצמיחה שלי. עם הנשימות, הוסרו כל פחדי והתמלאתי כח חיים לקראת המסע שלי. ממש אז התחלתי לעסוק ביוגה ולא במקרה. כיום ברור לי שהמודעות המלאה והעירנית שלי לנשימה אל מול העץ, סייעה לי ישירות באופן פיזי, ובעקיפין באופן רגשי, לעבור לנתיב של תובנה ושלווה, של נתינה ללא סייגים, של גיל מעבר מרוכך ומעונג, של איזון, ביטחון ובשלות ברוכה לקראת השליש השלישי של חיי. ואותו הפיקוס שנשמתי את לבלובו הכין אותי להיות מטפלת ש”נושמת” ביחד עם תלמידי, מה שמשלים את המשמעות האמיתית של חיי.
דמיינו לכם את ה”חלום” שלכם- הוא יתגשם.