ההבטים החשובים של היוגה ותרומתה לאדם המבוגר

יוגה לאדם המבוגר(הרצאה שהעברתי בפתיחת סדנה למורים לחינוך גופני שעובדים עם קשישים בבתי אבות , בנושא יוגה-תרפיה.)

כשהייתי בת 25 אמא שלי בת ה-48 וסבתא שלי בת 78 נפטרו. במשך שנים כעסתי על כל הזקנים סביבי – למה הם חיים וסבתא שלי לא, למה הם הזדקנו ואמא שלי מתה צעירה.
כשבגרתי לא הייתי בת 48 כ”כ פחדתי. הייתי בת 47 ואז בת 49. באותה תקופה חוויתי את הסליחה והקבלה ואז גם התחלתי לעבוד עם קשישים ולא מתוך פחד כי:
כשהפחד שלנו פוגש את הכאב של האחר נוצרים רחמים
אבל, כשאהבה שלנו פוגשת את הכאב של האחר-נוצרת חמלה.
יוגה מלמדים מתוך אהבה וחמלה.תוחלת החיים בארץ היא מן הגבוהות בעולם: 76 לגברים ו-80 לנשים. ההערכה היא כי בשנה הקרובה יהיו 15% מן האוכלוסיה בארץ בני 65 ומעלה. הארכת תוחלת החיים מלווה במאמץ לשפר את איכותם:כלכלית, תרבותית, רפואית תזונתית וכו’.
הרפואה הקונבנציונלית עסוקה בחקר ויישום פתרונות לגיל המבוגר: מרפאות כאב, החלפות מפרקים, השתלת אברים, התאמת מכשירי שמיעה, פתרונות נגד דכאון, אובדן זכרון, בריחת סידן, השמנת יתר, סכרת, קטרקט ואפילו… אימפוטנציה (ההתענינות של יצרני הפתרונות היא בעיקר כלכלית…) אבל בעבודה שלנו עם הקשישים אנחנו מגלים את המצוקה שאינה קשורה דוקא למוגבלות פיסית אלא בעיקר לתסכול רגשי ומנטלי.
כאן נכנסת היוגה-תרפיה כמאריכת חיים בליווי אלמנטים שמטפחים איכות חיים. עצם לקיחת האחריות על דרך של ריפוי עצמי, ההחלטה לקחת את ההגה הפנימי בידיים ללא מאמץ פיסי מיוחד, ללא הוצאה כספית גבוהה, ללא ידע קודם כבר מובילה את המבוגר לתחזק את הגוף ולחזק את הנפש. היוגה מטפחת את החיבור הבריא הזה: גוף-נפש-רוח (בטן-לב-מוח).
תרגול היוגה מאפשר לקשישים לזכות בכח חיים (פרנה, צ’י) שמקורו בחיבור שבין התנועה (הגוף הגס) לבין הנשימה (הנשמה). יוגה ונשימה בגיל המבוגר
לפי הפילוסופיה של היוגה כל תינוק נולד עם מיכסה מסוימת של נשימות בכל גלגול. לכן, מי שנושם בחפזון ובבהילות ימות מוקדם יותר – יסיים מהר יותר את ההקצבה שלו.
האימון היוגי מכוון אותנו לשליטה בנשימה, (פרנא ימא) כאמצעי לשליטה באיכות החיים.
אצל רוב הקשישים הנשימה רדודה-היום נעסוק בין היתר בהבנת הקשר שבין רווחה בנשימה לבין רווחה רגשית ופיסית, בקשר שבין חזה פתוח נטול חסימות לבין תחושה של עוצמה וכח-חיים, בקשר שבין תירגול נשימה לגמישות של הסרעפת והלב, לתחושות של אושר ואופטימיות כי מי שנושם בקושי חי בקושי.

מעבר לתחושות הפיסיות המעיקות הזיקנה מעוררת לעיתים תחושות של: כעס, תיסכול, פחד (גם פחד מוות), חוסר בטחון, חוסר יציבות רגשית, דאגה, קנאה, תחושת אשמה, עצב, דכאון או סטרס. השפעתן של התחושות הללו על הגוף רק גוברת עם הגיל בשל הירידה בכח הסבל הפיסי והרגשי של הגוף. הראקציה השלילית שהתחושות הללו יוצרות בגוף מביאה לתופעות הרסניות ומרעילות המתבטאות במחלות הנקראות תלויות-גיל ולא רק.
היוגה בונה יכולת אנרגטית לשנות תפיסת עולם ודפוסי חשיבה ולהשפיע באופן פסיכולוגי וביולוגי על כל המערכות בגוף: על החיסון הפיסי והרגשי, על מע’ העצבים, על השלד, השרירים, הבלוטות האנדוקריניות, החושים וכלי הדם. המתרגל המבוגר הופך לאט לאט מקורבן של הגיל לאדם מאוזן ומחובר אל הגיל.
באמצעות תירגול הגוף והנשימה במשולב, ובליווי הנחיות ודמיון מודרך, מתפתחת אצל הקשיש התחושה ש: יש לי עמוד שדרה-אני יודע מי אני, אני ניצב איתן על שתי כפות רגלי. היוגה מתיחסת לעמוד השדרה כאל עמוד החיים. כמו עמוד השדרה (גמיש ורענן או נבול ומקובע…) כך נראים החיים של המבוגר. אופייני לגיל: התקצרות ה”מן-עד” מבטן תחתונה עד עצם החזה. לכןיוגה לקשישים, עם הקשישים נעבוד על השתרשות של כפות הרגליים והתארכות וצמיחה של עמוד השידרה-צמיחה שתחילתה פיסית אך תועלתה מנטלית ורגשית. ההשתרשות וההתארכות של עמוד השדרה מלווה את רוב תנוחות היוגה. העמידה האיתנה על שתי כפות הרגליים (ומי שלא מסוגל לעמוד יושב על שתי עצמות הישיבה)-מחברת אותם מצד אחד אל השרשים והקיום הפיסי – ומהם בשיווי משקל ובזקיפות קומה – אל היקום – אל העולם סביבם (אל האדמה ואל השמיים).
בשהייה נינוחה בתוך תנוחות יוגיות ובליווי נשימות מתאימות נשקם את החיבור הזה בין כפות הרגליים לראש, בין הגוף לבין החשיבה והמוח – והכל דרך הבטן והלב – (הליבה והלב) – דרך הרגש, הנפש. בשהייה נינוחה בתוך התנוחות נפנה ונחדד את כל החושים פנימה, בהבעת פנים רכה ובמבט מיוצב (מח צלול). כלומר, לא נברח מעצמנו- אלא נתחבר אל עצמנו וניצור כח חיים.
היום נכיר את הפיתולים היוגיים שמעוררים פיסית ולא רק, שמרווחים חוליות ומונעים שקיעה ונבילה של עמוד השדרה, הפיתולים מעסים את האברים הפנימיים שהתעייפו בזקנה, מרחיקים מהם פסולת ובעזרת נשימה מתאימה לתנוחה – מזרימים לתוכם דם טרי רווי חמצן והמון אנרגיה מבריאה. (יוגה ונשימהלטיפול בכאבים כרוניים ובדיכאון) הפיתולים משחררים נוקשות במפרקים ובסרעפת – לזרימת רגשות ואנרגיה מתחתית הגוף (מהקרסוליים לברכיים למפרקי הירך ומעלה) – אל החלקים העליונים לצורך אותו חיבור גוף-נפש המדובר ביוגה.
נתנסה ביישום הקשר הזה שבין הנשימה למח כמקור לצלילות החשיבה ולמודעות אופטימית יותר. נלמד להשתמש בנשימה כחוט מקשר בין המיינד-המודעות לבין הגוף. (לא תמיד הגוף “בוגד” אלא הראש).
נהוג לקשר בין זקנה לאובדן זיכרון-נבדוק האם הקשר הזה נחרץ כפי שהוא נשמע. נחווה באמצעות התירגול היוגי את גירוי התקשורת בין תאי העצב במח לצורך שכלול הזכרון, בהירות המחשבה ושינוי דפוסי חשיבה שליליים. למילים יש כח, יש אנרגיה כמו נבואה שמגשימה את עצמה. יוגה ויציבה בזיקנה
מערכת חשובה נוספת שמתעצלת עם הגיל היא המערכת האנדוקרינית: מערכת בלוטות ההפרשה הפנימית בגוף. כל בלוטה זוכה להתיחסות בתנוחות השונות ביוגה. לכל בלוטה תפקידים מוגדרים הנשחקים ומתעיפים עם הגיל – בלוטת התריס שמתעייפת או יוצאת מאיזון גורמת בגיל המבוגר לתופעות של עייפות או השמנה כתוצאה מחילוף חמרים לא תקין, הלבלב שמתעייף גורם לסכרת, בלוטת הטימוס שמתנוונת גורמת לירידה במערכת החיסון, בלוטות האדרנל שפעילותן יוצאת מאיזון גורמת לאי-שקט ולחוסר מוטיבציה לחיים, וכו’ וכו’. בעזרת תנוחות יוגה נעורר את הבלוטות ונחזיר אותן לפעילות מאוזנת ושפויה – מותאמת לגיל.
היום נערוך הכרות עם המערך האנרגתי של הגוף אותו אנו שואפים כמטפלים לאזן ולשקם אצל המבוגרים. הגוף שלנו “מרושת” ערוצי אנרגיה (מרידיאנים) כמו מסילות רכבת שחוצות את כל הגוף בין המסילות מחברים צמתים – כל צומת כזה הוא צ’קרה. כשכל המסילות פנויות ממכשולים וכל הצמתים לא חסומים – אנרגיית חיים זורמת בגוף בהרמוניה. זרימה כזו היא המקור לבריאות פיסית ולרווחה רגשית. תנוחות היוגה מאפשרות את הזרימה הזו. נחווה את התנוחות המזרימות אנרגיה, נאזן ונפתח את הצ’קרות ונרגיש את התנוחות (לא חשוב הביצוע – to be not to do – אלא התחושה, החוויה האנרגתית). מכיוון שגם מחשבה היא אנרגיה-נלמד שבעבודה האנרגתית יש מקום להוסיף דמיון מודרך (לנשום אל הכתף כאילו יש בלון לבן, לנשוף אפור…).
יוגה וחיזוק האגן בזיקנהבסופו של כל שיעור לקשישים כשהם מרגישים נינוחים והאנרגיה זורמת בגופם ללא מכשולים, נבצע הרפייה עם הנחייה ומנטרות חיוביות כדי “לנצל” את הגישה הפתוחה – בלי חסימות אל התת-מודע:
(פסיכולוגיה חיובית: הגברת חוויות חיוביות, טיפוח יכולות תלויות גיל כמו ניסיון חיים, אהבה, חמלה, פנאי וכו’.)
• מיום ליום מצבי הולך ומשתפר בכל המובנים – במובן הפיסי, הרגשי, המחשבתי.
• אני מאמין/ה בכוחות שלי להתגבר על כל מכשול בדרך, אני רגוע, שמח ובוטח בעצמי.
• אני מכבד/ת את התכונות שהופכות אותי לאדם כ”כ מיוחד.
• אני שלו/ה, חזק, נאמן לעצמי ושופע אהבה.
• אני חי/ה בשלום עם עצמי ועם כל הסובב אותי.
• הלב שלי רחב וחם מלא אהבה-לעצמי ולסביבה
• הלב שלי רחב וחם מלא אהבה-ללא תנאי לעצמי ולכל יקירי.

נפתח תקווה וקבלה של הגיל במקום פחד מוות
ואז נקבל את המוות כחלק מן החיים.