יוגה וגיל המעבר

הצורך המרכזי בגיל המעבר הוא איזון. איזון הורמונלי, איזון רגשי, איזון וצלילות החשיבה, איזון ויציבות פיזית.

היוגה-תרפיה מביאה את המענה לצרכים הללו בעזרת הגישה שלה המחברת גוף-נפש, הגישה הפייסנית, הרכה, החומלת את הגוף ואת המחזוריות הלגיטימית שלו, הגישה המצמיחה אותנו ומשכללת את המודעות שלנו.
יוגה וגיל המעבר

אני זוכרת את המחזור הראשון שלי, בנערותי, אמא ואבא שלי הרימו כוסית “לחיים” בארוחת ערב שבת וברכו אותי על היותי אשה צעירה. כפי שהתברכתי אז, כך אני נפרדת בטבעיות ובהדרגה, בהשלמה ובמודעות מלאה מן המחזור בגילי (55).
בעזרת תרגול יוגה, נזכה להיות בטוחות ומודעות לעצמנו, לתכונות החיוביות שלנו שטיפחנו במשך השנים, לשמחה הפנימית על שהגענו לגיל בו חכמת החיים שלנו והחוויות שצברנו מביאות אותנו לבשלות מבורכת, לסיפוק ולהנאה מיכולתנו למסור את הידע, מיכולתנו להעניק ללא תנאים.

כך נגיע מאוזנות ומלאות אופטימיות אל המחצית השנייה של חיינו ואל זקנה מעונגת.

כפי שמנחות אותנו תנוחות היוגה, אנחנו נפתחות לגמישות, לכוח, ליצירתיות, לבניית מאגרי אנרגיה מחודשים, למבט פנימה אל תוך הנשמה, ליכולת להתנתק לפעמים מן הסביבה ולהגיע למעין התרוממות רוח בלתי תלויה בנסיבות.

ואז, דווקא בגיל “המופלג”, דווקא כשאנחנו כבר בזרימה עם ילדינו, הורינו ובנינשימת יוגה - גיל המעבר זוגנו, נוכל לקבל את כולם סביבנו, לאהוב אהבה רכה יותר, אהבה ללא שיפוט, מתוך תובנות הגיל ומתוך רווחה פנימית שמאירה את עולמנו באור מנחם יותר, הרמוני, נוח ובטוח יותר, ממקום של בחירה.

בתחושות כאלה אני ניגשת אל העיסוק שלי ביוגה-תרפיה עם נשים בגיל המעבר.

העיסוק ביוגה בגיל הזה מביא לנו מתנה נוספת נהדרת, את היכולת לחוות סוג של חשיבה אינטואיטיבית שניזונה מהניסיון והתובנות שצברנו. חשיבה שנוגעת מעט ב”על-חושי”. מעבר לידע הנלמד, מעבר להיגיון ומעבר לחשיבה הקונבנציונאלית אליה היינו מורגלות. משהו מעבר למוכח, לקונקרטי. משהו אישי- פרטי שלי- משהו אינטואיטיבי. ממש מתנה. תנוחות שונות ביוגה פותחות את צ’אקרת העין השלישית ומטפחות את הערנות הזו.

היוגה טוענת את הגוף בשפע אנרגטי ממנו מפיק הגוף את עוצמתו, ממנו מפיקה הנפש את הרגישות המאוזנת שלה והרוח או התודעה את האינטואיציה הבריאה, את הפתיחות. הבחירה שמציעה לנו היוגה בגיל הזה היא- להרפות, לנטוש את האחיזה במתחים החיצוניים, להיפתח אל הגרעין האמיתי שלנו וממנו לצמוח ובשום אופן לא לנבול. זהו גיל מעבר ולא גיל בלות.

תנוחות מסוימות ביוגה מפתחות בנו נחישות, אסרטיביות, בהירות ומיקוד מחשבה, עקביות בדפוסי התנהגות מאוזנים יותר ובחירות נטולות פחד וקושי. אלו הן תנוחות העמידה למיניהן כמו: הגיבור, הלוחם, הצייד ועוד. בפן הפיזי, התנוחות הללו מחזקות את השלד והיציבה, מונעות בריחת סידן (אוסטיאופורוזיס), מעצימות את עמוד השדרה בכוח ובגמישות גם יחד ומחזקות סיבולת לב- ריאה.

גם המערכת האנדוקרינית (המערכת ההורמונלית, ההפרשות הפנימיות) מושפעת ממגוון תנוחות יוגה. תנוחות כמו דג, קשת, גמל, ראש- ברכיים ועוד מקלות על איזון האסטרוגן, הפרוגסטרון והאדרנלין לטובת תופעות לוואי שפויות יותר, חילוף חומרים יעיל יותר ומצבי רוח מאוזנים.

המערכת הרגשית בגיל המעבר מושפעת גם היא מתנוחות היוגה ובכך מתגמשת ומתרככת לקבלת השינוי ללא קושי, ביקורת או הכחשה. תנוחות יוגה המכילות הטיות קדימה עוזרות לרגש שלנו להיכנע, להתמסר, לשמוט אחיזה בדפוסים ישנים. הקשתות לאחור פותחות את הלב ואת מקלעת השמש ומסייעות להפטר מחרדות או דיכאונות. כמו לדוגמא: קוברה, כלב, עמידת כתפיים, מחרשה וקשת. התנוחות הללו מווסתות גם גלי חום האופייניים לגיל המעבר ומפחיתות שומנים בלתי רצויים.

המודעות העצמית, החשיבה המאוזנת והגישה האסרטיבית אל החיים מטופחות באמצעות תרגילי הנשימה (פראנה- ימא). לכל סוג של נשימה יש השפעה שונה על פי הצורך. “נשימת מפוח” מעולה כנגד דיכאון. “נשימת נחיריים מתחלפת” מביאה לאיזון של כל המערכות, כולל מערכת העצבים. פמפומי בטן מעוררים את האיברים הפנימיים העצלים. “עודג’יי” משחררת רגשות בלתי רצויים ומרעילים ומפנה מקום לקבל בשאיפה הבאה תחושות טהורות, אופטימיות ומוארות יותר. נשימת “שיטלי” מצננת את גלי החום.

היוגה מאפשרת גם שליטה בשרירים הטבעתיים בעזרת “נעילות” (מודרות) ותנוחות לחיזוק רצפת האגן והגב התחתון. כמו למשל חצי גשר, פיתולים, מתיחות והפעלות אגן הדומות לריקודי בטן. כל תנוחה מלווה בנשימה מתאימה ותורמת להרמוניה וליכולת לקבל את הגיל ולשכלל את השקט הפנימי.

כדי לחזק את החמלה בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין הסביבה, נשתמש במדיטציה עם דימיון מודרך. אז נאפשר לעצמנו להיראות קורנות לאורך שנים.