צחי – סיפור הצלחה שכמעט נגמר בהתרסקות

יוגה תרפיה - צחיאו: כמאמר הפתגם העתיק: התודעה דומה לעפיפון – והנשימה היא החוט המוביל אליו

צחי הוא בחור בן 36, גאון בשטח המחשבים. את הקריירה שלו בענף הזה בנה ללא לימודים מסודרים, ואל המשרה הנוכחית והמכובדת הגיע בכוחות עצמו.

צחי הוא סגן נשיא חברת מחשבים בין-לאומית, נשוי ואב לשני ילדים. כתוצאה מעודף מתחים, כתוצאה מתחרותיות יום-יומית קשה, כתוצאה מהרצון הרב להצליח בתפקיד הרם אליו הגיע וכתוצאה מהמבחנים הבלתי פוסקים בהם העמידה אותו המציאות שיצר לעצמו; נפגמה לאט-לאט התקשורת של צחי בינו לבין עצמו ובינו לבין סביבתו הקרובה. נוצרה תחושה פנימית של ואקום, של בדידות והדרך אל הדיכאון הייתה בלתי נשלטת.

המתח המצטבר גרם לו לעייפות מתמדת, קשיי ריכוז, רגשי נחיתות, פאסיביות, חוסר רצון וחוסר יכולת לפעול, מצבי-רוח קשים, חוסר תיאבון, הפרעות בשינה, אי-הערכה לדברים הטובים שקרו במעגלים הקרובים אליו ולמרבה הפליאה, התגלתה אצל צחי גם הפרעה בפעילות בלוטת התריס.

תת-פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואידיזם) מאופיינת בחוסר של הורמוני בלוטות התריס (T3+T4) האמורים להיות מופרשים על-ידה, להשתלב במערכת הדם ולהשפיע על קצב פעילות הגוף ועל חילוף החומרים שלו. חסר של הורמונים אלה גורם לעייפות קשה, חולשה כללית, יובש בעור ובריריות, דופק איטי, עלייה במשקל – למרות חוסר תאבון, נשירת שיער, חוסר סבילות לקור והפרעות בקצב הלב.
תת- פעילות הבלוטה אצל צחי נבעה ללא ספק כתוצאה מרקע אוטו-אימוני. כלומר, הגוף שלו, בשל המצב הנפשי הקשה והמתמשך בו היה שרוי יצר “נוגדנים” לבלוטת התריס.

התחום הרפואי החדש יחסית הקרוי פסיכו-נוירו-אימונולוגיה, או הפסיכולוגיה של המערכת החיסונית, תחום שלשמחתנו ייקח כנראה חלק חשוב ברפואה העתידנית, טוען, כמו שטענו היוגים מאז ומעולם, כי למחשבות ולתפיסת העולם יש השפעה על הבריאות, על היכולת להחלים ממחלה ואף על מניעת התפתחות מחלות. ככל שהמחשבות ותפיסת העולם חיוביים יותר, ככל שהנשימה נכונה, איטית ומלאה יותר, כך המערכת החיסונית חזקה יותר, תוחלת החיים ארוכה יותר והבונוס הנוסף- אנשים הופכים מאושרים יותר.

הקשר בין נשימה וחשיבה למצב נפשי וחולי עתיק כימי האנושות ומקבל ביטוי בכתבי היוגה מכל הזמנים. אלא שבעבר לא היה צורך בהוכחות מדעיות שיצביעו באופן חד משמעי על הקשר וההשפעה בין הגוף לנפש. הרפואה המערבית המודרנית דחתה את הקשר הזה בשל הצורך האובססיבי של המדע המודרני במחקרים ובהוכחות, והתייחסה אליו כאל פולקלור או אמונה לא – רציונלית. הפתיחות היחסית שמגלה המימסד הרפואי בימינו הביאה לגילויים “חדשים”. עתה גם לספקנים שברופאים קשה להתעלם מהשפעת הפן הנפשי על המציאות הפיסית ובעיקר הקשר הבלתי- אמצעי בין המצב הנפשי למערכת החיסון ומכאן להתפתחות מחלות שונות. כבר הוכח מחקרית כי המערכת החיסונית איננה אוטונומית, אלא מושפעת באופן ברור וישיר ממערכת העצבים המרכזית דרך בלוטת יותרת המוח. הקשר בין שתי המערכות נעשה ע”י חומרים המתפקדים כ”שליחים כימיים” וגורמים ליחסי גומלין בין התאים. לחומרים הללו יש השפעה מעודדת, או לחלופין מדכאת, על מערכת החיסון. המצב הרגשי-נפשי הוא הוא שקובע אילו חומרים הגוף ייצר ועקב כך, אילו השפעות יהיו להם.

תופעת הדיכאון נמצאה כגורם מובהק להתהוות חולי פוטנציאלי וכמוה גם הלחץ (Stress) המתמשך.

יוגה תרפיה - סדנה של פרטיקתגובת גופו של צחי לשינויים הנפשיים, הייתה כמו למצב של סכנה. כמו אותו צייד שרואה מולו חיית טרף והמוח שלו משדר אותות חירום לגוף, האותות העצביים כיוונו את משאבי הגוף של צחי לקראת פעילות שנועדה להישרדות, כלומר לחימה או בריחה (Fight or Flight) תגובה שעלתה לגופו במחיר כבד מאוד. הנשימה שלו הפכה להיות חטופה, שטחית, בלתי קצובה ולעיתים אף נעצרה כליל, השרירים שלו התקשו והלב התאמץ לשלוח דם לקצות הגוף.

בדרך הריפוי של צחי השתמשנו באפקט ההפוך של הנשימה.
אם מצב Stress גרם לנשימה להיות שטחית ובלתי קצובה, עבדנו על נשימות עמוקות וקצובות. מצאנו כי הנשימה היא הדרך המהירה ביותר להחזיר את צחי למצב של שפיות, להחזיר לעצמו אנרגיות שאבדו לו בדרך, להחזיר לעצמו את האמונה בעצמו ולהתחיל תהליך של ריפוי עצמי. השתמשנו בדמיון מודרך, מלווה בנשימות עמוקות, גם בכדי לדמיין את בלוטת התריס חוזרת לתפקודה. תוך כדי נשיפות והרכנת ראש (סנטר אל תוך גומת הצוואר, הבית של הבלוטה) ועיסוי של בלוטת התריס, השלכנו אנרגיות שליליות החוצה, הוצאנו את “הענן האפור הכהה” שכיסה את הראש/הלב/הריאות/בלוטת התריס, כמו שנותנים לאדים לפרוץ החוצה מתוך קומקום רותח. ואז הבאנו הקלה עם השאיפה כשהראש נוטה לאחור ובלוטת התריס משוחררת. השאיפה הייתה נקיה מכל תחושה של מתח, כשהאוויר הנשאף מואר, חם, מהנה ושמח. ועוד עבדנו על סידרת נשימות בה חזרנו בחשיבה חיובית על המשפט “מיום ליום, מצבי הולך ומשתפר”. חשיבה חיובית היא סוג של התפתחות רוחנית בין האדם לבין עצמו שעוזרת לו לראות את מציאות חייו בדרך נעימה יותר. אצל צחי היה נתק מוחלט בינו לבין עצמו, כך שהדיבור אל עצמו היה חדש ומפתיע בהשפעתו.
השתמשנו בנשימות קצובות כדי להגיע לרפיון מוחלט של הגוף ולאט-לאט תוך שחלפו כ3- שבועות החלו להתפזר החרדות. במקביל התפתחה מעין סלחנות והבנה שלו כלפי עצמו, הוא הרגיש שאינו צריך להוכיח שהוא הכי טוב, הכי עשיר והכי חכם כדי לגעת באושר הפנימי שלו, וגם אם לא יצליח בתפקיד הנוכחי שלו, עדיין רבים כישוריו, אותם יוכל לממש ושאליהם התכחש בתקופת הדיכאון.
כפי שצחי הזמין לעצמו בשיא המתח של חייו את הנפילה אל הדיכאון ואל חוסר תפקוד בלוטת התריס שלו, כך סילק לאט-לאט, עם התרגול, ההרפיה והנשימות את הצורך במחלה.

תנוחות ה”נר” וה”מחרשה” אותן ביצע פעמיים ביום במשך אותם שבועות, תוך כדי נשימות מותאמות, עזרו לו להחזיר את האיזון הנפשי כמו את תפקוד בלוטת התריס.
הנשימות באמצעות האף בלבד אפשרו לצחי לספוג את ה”פראנה” (האנרגיה או ה”כוח” של הטבע) מן האוויר, דבר שלא מתאפשר כלל בנשימה מן הפה (שגם מביאה נזק לבלוטת התריס). בנשימה הקודמת שלו לפני סידרת התרגולים ניצל צחי במקרה הטוב חמישית מקיבולת הריאות שלו, מה שגרם לו איבוד אנרגיה ולא אפשר לו להתמודד כלל עם מצבי לחץ ומשברים נפשיים. כדי להיות בריא חייבת האנרגיה, “הפראנה”, לזרום ללא הפרעות בתעלות האנרגיה של הגוף (המרידיאנים).

אחת ממטרות תנוחות היוגה היא להביא את הגוף והנפש למצב של שיווי משקל והרמוניה ע”י זרימה תקינה של ה”פראנה” במערכת האנרגטית הנ”ל.

מעבר להשפעתן על הגוף הפיסי, משפיעות תנוחות היוגה המלוות בנשימה מתואמת על המעטה הפראני של הגוף האסטראלי, אותו גוף שמעבר לגוף הפיסי שלנו העשוי מחומר אתרי, גזי, שהיוגים הקדומים דיברו עליו בוודאות והמדענים המודרניים דרשו הוכחות לקיומו.

את תופעת הפראנה ניתן לראות היום בטכניקות צילום מיוחדות והיא נראית כהילה זוהרת. כאשר נחלשת הפרנה , הגוף אינו מסוגל להילחם בתנאים חיצוניים ופנימיים עוינים, ועלול להגיע למצבים פתלוגיים. כאשר הפרנה מנותקת לגמרי, הגוף הפיסי מופרד מהגוף האסטראלי, זהו מצב של מוות.

ונחזור אל צחי. ככל שהתחזקה זרימת הפראנה בגופו, ככל שעלה מפלס האנרגיה שלו, ככל שפחתה הדחייה שלו מפני עצמו, כך היא פחתה כלפי סביבתו הקרובה, וככל שפחתו רגשי הנחיתות שלו, כך גברה שוב המעורבות שלו במשפחה ובעבודה. הנינוחות שהביאו עליו תרגילי הנשימה הקלה עליו את הדרך לפתרון בעיותיו הקרייריסטיות ואז גם הצליח להגיע להחלטות מעשיות שהפחיתו את מוקדי המתח בחייו.