לקראת שבת המלכה נולד הנסיך

ענבל כבר ספרה את הימים, היא הגיעה לשלהי השבוע ה-41 להריונה די מותשת.
הבטן שלה ע נ ק י ת , פעמיים בחודש האחרון היה נדמה לה שהצירים שהרגישה מבשרים תחילת לידה אבל מביה”ח שלחו אותה כל פעם הביתה. בפעם השלישית שהגיעה לבדיקה בקשו שתגיע ביום שלישי הבא כדי לקבל זרוז לקראת לידה יזומה.
בתום שיעור היוגה שלנו הבטיחה לבנות בקבוצה שלא להתראות איתן בשבוע הבא…
ואז…ביום שישי בבוקר התחילו כאבים ממוקדים בגב התחתון.עבור ענבל היה זה האות להתחיל לנקות את הבית לקראת שבת המלכה ולקראת הנסיך היילוד.
בזמן שעסקה במלאכות הבית נשמה נשימות אוג’יי והתכנסה בעצמה.היה משהו קצת מדיטטיבי בעבודת הכפיים שלוותה בנשימות הללו. תרגיל נשימה בשיעור יוגה לנשים הרות
בצהרים כשהצירים הקפידו להגיע כל 3-4 דקות באופן רצוף, נכנסה ענבל למקלחת ומתחת למים הנעימים השמיעה בניחותא קולות עמוקים, מין נהמות כאלו, וברכה בליבה את הלידה הקרבה. הפעם היתה בטוחה לחלוטין בעצמה ובתהליך שהחל והיא גילתה בפליאה שהיא נרגשת ואפילו שמחה .
לבי”ח כרמל הגיעה כשהיא מלחששת את האות “ש” עם כל נשיפה. כך הצליחה לשמור במהלך הנסיעה על שוויון נפש. נענועי אגן בשעת הנסיעה עזרו לפוגג מתח בגב התחתון.
הכאבים היו נסבלים ונמדדה פתיחה של 6 ס”מ.
בשעתיים הבאות אחרי האישפוז, מתוך לחץ, חוסר נסיון וקשיי הסתגלות לסביבה הרפואית, התהליך נעצר כליל. עודף אדרנלין שמאפיין מצבים של חוסר שקט, גורם להורמון הלידה המכונה גם הורמון האהבה – האוקסיטוצין, לסגת ואז תהליך הלידה נעצר.
השעתיים של ההסתגלות הסתיימו בהחלטה של הצוות לפקוע לה את המים. מיד גברה עוצמת הצירים והם גם הופיעו צפופים יותר ויותר.
ענבל נשמה אל כל ציר את הנשימות המיוחדות שלמדנו, הניעה את האגן ברכות ובקשב רב לגוף שלה, ביקשה וגם קבלה עיסוי מבן זוגה בגב התחתון אבל כלום, ממש כלום לא ריכך את התמהון שאחז בה אל מול הכאב… היא היתה ממש המומה מעוצמת הכאבים!!!
במקביל השתלט עליה גם רגש אחר, מאזן ושפוי,רגש של אמון בגוף שלה. עם כל הפחד מהכאב הבא, היא הצליחה להרגיע את עצמה ולדעת שהיא תוכל לעמוד בו.
כשהביעה בקול רם את ההתלבטות שלה אם לבקש אפידורל או לא, לחשה לה המיילדת : “את כבר עמוק בתוך הלידה. חבל…” ברגעים הבאים הרגישה צורך ללחוץ חזק כמו בשרותים. היא נזכרה שדברנו בשיעורי היוגה על אובדן שליטה לטובת הידע של הגוף, גם ידע נשימתי. בזמן צירי הלחץ נדמה לה שזה מה שקרה שם.
תוך חצי שעה , עם כניסת שבת המלכה נולד הנסיך של שבת .
דמיון מודרך לנשים בהריוןענבל נרגשת עד דמעות כשהיא מספרת. בעצם היא ל ו ח ש ת לי את הסיפור כי הנסיך ישן לצידה.קצת קשה לה עם ההנקה והיא לא עצמה עין במשך יומיים מאז הלידה שמא יתנו לו האחיות תחליפי חלב מבקבוק.
מרוב עייפות ועומסים רגשיים וגם מתוך תחושת הקלה עצומה ובהשפעת הטלטלה ההורמונלית היא בוכה כל הזמן. הרגעתי אותה שהיא חמודה בעיני גם כשהיא בוכה, חיברתי אותה אל אבישג, יועצת הנקה מקסימה ועכשיו ענבל רגועה.גם אני.
עתה היא פנויה להתוודע לתחושת ההתעלות שפוגשת אותה כל פעם שהיא חושבת על הלידה, תחושה שהופכת אותה מהיום והלאה לאדם שונה בתכלית. מהיום היא מכירה בכוחה האדיר, כוח של אמא שיוצרת חיים אבל גם יוצרת את עצמה מחדש.