שושנה היא אישה נפלאה בת 78 ממגדל העמק, אם ל-9, סבתא
ל-28 נכדים וסבתא רבא ל-7 נינים.
רגלה השמאלית משותקת , לדבריה מילדות וכך תפקדה כל החיים בהשפעת כוחות גוף ונפש וכוח רצון עז.
כשהגיעה בגילה המתקדם לחוג יוגה בסב-יום במזרע, התלוננה על חוסר יכולת לישון בלילות, על יובש בפה, על הרגשת כבדות ועייפות, לחץ דם גבוה ושיעול כתוצאה מקוצר נשימה.
אחרי שלימדתי אותה לנשום נשימות נחיריים מתחלפות, החלה לתרגל את הנשימה הזו מידי יום בבית. כאמור, שושנה היא אישה חזקה מאוד נפשית, בעלת משמעת עצמית וכושר התמדה. לאט-לאט התחילה מספרת בפגישה השבועית שלנו על שהחלה ליהנות משנת לילה שקטה יותר. מכיוון שהתרגלה לנשום מהאף, פחת היובש בפה, מכיוון שהנשימה המעגלית הביאה שקט למערכת העצבים שלה ושלווה למוח, החלה לישון בלי דאגות ובלי חרדות.
כשלמדה לנשום נשימת יוגה מלאה עם שהיות ארוכות אחרי הנשיפה, החל לחץ הדם שלה להתאזן ושושנה הייתה מופתעת לגלות שקוצר הנשימה והשיעול העצבני גם הם פחתו. בסיומו של אחד התרגולים שלנו הגיעה אליי בחצי ריצה (בגלל הרגל המשותקת) וחיבקה אותי כמעט עד שנחנקתי:
"קודם כל, מהיום את הבת שלי" הכריזה בחגיגיות. "בואי תחתמי פה על הפתק שאת הבת שלי". חתמתי, לא הייתה לי ברירה. את חתימתה הוסיפה בעזרת אגודל יד ימין שלה (שושנה לא יודעת קרוא וכתוב) ואז הואילה לספר לי שהתרגול השבועי של 
ההרפיה, בליווי הנשימות הארוכות, מחזיר אותה לתחושות הנועם הנדירות להן זכתה בצעירותה במרוקו, אך ורק כשישבה בכורסא להיניק את אחד מתשעת ילדיה. שהרי בין הנקה להנקה היא ביצעה עשרות פעולות בעת ובעונה אחת, לטובת הבית, לטובת ילדיה ולטובת בעלה. אף פעם לא עשתה דבר לטובת עצמה. לכן, רק אותה מנוחה קצרה "שנכפתה" עליה בזמן הנקת ילדה, זיכתה אותה בתחושת שקט.
אל תחושת העונג המופלאה וה"גנובה" הזו החזירה אותה ההרפיה המלווה בנשימות עמוקות בגיל 78.
בעיניים לחות הקשבתי לסיפורה האישי וחתמתי שוב על הפתק שהגישה לי. היום כעבור חצי שנה, שושנה פחות חוששת מהזיקנה…
יוגה ונשימה