סיפור מעניין על יכולות הריפוי המדהימות של הנשימה היוגית

יוגה היא מילה הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוג’, Yuj שמשמעותה להתאחד, להצטרף ומהמילה יוק, Yoke שמשמעותה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין התודעה והנשמה. מצב בו החושים מתכנסים פנימה(לא מופרעים ע”י גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב. במצב זה התודעה שלווה ואנחנו מתמזגים עם המהות של עצמנו, לפי היוגה – הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמדהי[1].

היוגה היא הדרך כדיי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי ו/או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.

יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הודות כסמכות העליונה. זרם זה מסתמך על היוגה סוטרות של פטנג’לי ונקרא גם ראג’ה יוגה, שפירושו המלך של היוגה או היוגה הקלאסית.בסוטרות של פטנג’לי מופעים מוטיביים רבים מהסנקאיה והוא השפיע על עיצוב הבודהיזם והג’ייניזם, שני הזרמים הלא מסורתיים בפילוסופיה ההודית.

פטנג’לי מונה כשמונה איברים או שלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה: 1. יאמה- דיברות המוסר האוניברסליות. 2. ניאמה- היטהרות עצמית על ידי משמעת 3. אסאנה- תנוחה 4. פראניימה- שליטה בקצב הנשימה. 5. פרטיהרה- כינוס עצמי וניתוק המחשבה מגורמים חיצוניים. 6. דהאראנה- ריכוז. 7. דהיאנה- מדיטציה 8. סאמאדהי- מצב של מודעות הנוצר על ידי מדיטציה.

 

מתוך ויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%92%D7%94)