"הכרה ישירה שאדם מכיר בה את עצמו או את העולם החיצוני ואת הלך רוחם של אחרים.. בינת לב, השראה, חדירה לנשמת הדברים מתוך הרגשה פנימית בלתי אמצעית.."
כך מתואר המושג "אינטואיציה" במילון. בקבלה היהודית היא מכונה "עין הלב" ובכתבים של היוגה זוהי העין השלישית המאחדת את חוכמת הרגש והשכל יחדיו.
בשבילנו האינטואיציה דומה למורת דרך נפלאה ואמינה המחברת אותנו באהבה, בחוכמה וברגש אל גרעין האמת הטמון בכל אחד מאיתנו. מאותו מקור נוכל לשאוב תמיד כוחות, תשובות והנחיות ללא התערבותן של אקסיומות, דעות קדומות והנחות יסוד שנדחסו בנו בנוקשות מאז נולדנו וללא התערבותן של ציפיות ומחויבויות שכללים חיצוניים וזרים לנו הניחו בכבדות על כתפינו.
מאותו מקור טהור, מאותה "בינת לב" ובצמידות להרגשתנו הפנימית הבלתי אמצעית, נקבל את הפתרונות לכל ההתלבטויות. כאילו נופל לנו האסימון.
כאמור, האינטואיציה היא "מתנה משמים", היא מהות אנושית ונושמת, מוחשית, חיה וקיימת למי שפתוח להתנסות בה (ולאחרים היא פשוט קשקוש מוחלט..).
אותה מתנה משמים, אותה ידיעה ספונטאנית בלתי אמצעית כמאמר המילון, נראית מיסטית, מוזרה וחסרת כל הגיון למי שמבקש להבין את המציאות, את הסביבה ואת עצמו בכלים חשיבתיים מדעיים מקובלים. בדיקת משמעותה של האינטואיציה בכלים הללו עשויה להחטיא את המטרה (ולמרות זאת אשמח להמליץ על ספרות בנדון).
את האינטואיציה ניתן ללמוד, לזהות להכיר ואפילו לפתח. נוכל לפתח את הרגישות שלנו לטבע סביבנו, לאנשים ולעצמנו, נוכל להרחיב את המודעות למעגלים הסובבים אותנו ולהיות מסוגלים לקלוט מסרים בתדרים לא מקובלים. פיתוח האינטואיציה יתבטא בשכלול הקשב למסרים פנימיים בינינו לבין עצמנו (חם לי, קר לי, עצוב או שמח, לחוץ או צוהל, אדיש, מאוזן, שלו, משעמם וכו.) שיכלול הקשב לתחושות בטן (מתאים לי להיות פה, אסור לי להיות פה..) תוך אבחנה דקה בין מסרים אמיתיים לבין מסרים שקריים.
זהירות. לפעמים נאפשר לכל מיני הכחשות והדחקות לצוף באופן בלתי נשלט ולהשפיע על צלילות החשיבה האינטואיטיבית. לפעמים יקרה שמשאלות-לב למיניהן ילבשו לפתע צורה של מסר פנימי, אמיתי , "יתחפשו" להשראה,לתבונה מעמיקה או להכרה ישירה בלתי אמצעית. ולהיפך, יתכן שדכדוך זמני, תשישות פיסית או אגו פגוע יעכירו את האמת הטהורה ויפעילו מסרים מוסווים שיכניסו אותנו, את המתבוננים פנימה אל תוך עצמנו, למלכוד ובלבול. חשוב שנשכלל ונזכך את ההתוודעות שלנו אל האמת החבויה בנו. השיטות לכך הן רבות. החל משיטות נשימה, תנוחות והרפיה וכלה בהתוודעות אל צ'קרת העין השלישית בדרך של דמיון מודרך ומדיטציה (תוך כדי תרגול נזכה במתנות נוספות כמו איזון רגשי, עידון הגוף ומודעות לחיבורים בין הכוח שלנו לגמישות).
האינטואיציה אינה תחליף לחשיבה, היא משלימה את החשיבה המדעית השיטתית, הביקורתית, ההסתברותית, המחקרית וכו'. אינני מוסמכת לצטט הסברים במונחים של נוירולוגיה ופיסיקה אודות הדרך של המוח לגשת אל תודעה או אינטליגנציה גבוהה הרבה מעבר למוח האינדיבידואלי. אוכל רק לומר כי קיימים מחקרים וכתובים בנושא תפקוד המוח ואינטליגנציה רוחנית והיכולת לתקשר בינינו לבין תודעה או אנרגיה קוסמית בשפה שהיא זרה לרבים מאיתנו.
שפת האינטואיציה היא מעין מחשבה מהלב או מהבטן, שפת תחושות, דימויים ומהויות אנושיות המורכבות מרבדים עמוקים ביותר. זוהי שפה שאם נאפשר לעצמנו להאזין לה באווירה ובתנאים המתאימים, נשמע את אותה "בינת לב" , אותה מתנה מן הטבע, שהיא רבת עוצמה, טהורה אמיתית, מקבלת ללא תנאים, מבינה, תומכת, סלחנית ומובילה אותנו באהבה לתהליכים של התפתחות ופתיחות תוך שימוש בכלי נוסף לקבלת החלטות משמעותיות יותר לחיים משמעותיים יותר. לפני קבלת החלטות נשאב כמובן כל פיסת מידע, נוודא סיכונים וסיכויים ורק אז נאזין לאינטואיציה.
וכדי ללמוד להשתמש בכלי האדיר הזה ביתר יעילות ננסה להתיידד איתו. נכבד את האינטואיציה, נשקיע במסירות, בהתמדה ובמשמעת עצמית בטכניקות שונות המטפחות אותה מתוך הגרעין הקיים בנו משחר היקום. ומשנפתח השער, עולמות חדשים נגלים דרכו, ערוצי קשב חדשים נחשפים לאותה תבונת לב שמקורה בחיבור בין הנשמה שלנו לבין הידע הקוסמי.

אני בטח אמות מפחד… חבל שאתחיל, בוודאי לא אתמיד… תמיד אני מפסידה… האהבה כרוכה תמיד עם סבל… בחיים לא הצלחתי לסיים מה שהתחלתי… בטח לעולם לא אחלים… אותי בטח יפסלו… אצא מדעתי בסיטואציה שתיווצר… העולם הוא אכזר… החיים קשים מיסודם… וכו' וכו'.

מי מאתנו לא מועד לעיתים במכשול הזה של חשיבה שלילית שמגשימה את עצמה.

תרבויות עתיקות דיברו על השפעתן ההרסנית של מחשבות סוערות ושליליות וכיום מגבים אותן מחקרים חדשניים בתחום חקר המוח וחקר ההתנהגות.

אדם מושפע בבריאותו ובהתנהגותו ע"י תהליכים המתרחשים במוח. בבדיקות שערכו מדענים בעשור האחרון התגלה כי מתקיים "דו שיח" עצבי בין חלק המוח שאחראי על תחושות כמו פחד, כעס, חרדה וסטרס לבין חלק אחר במוח שהוא כמו "מעבד על" אליו מוזרם כל הזמן מידע מחלקים שונים של המוח, והוא אחראי על תכנון של קשב, שליטה רגשית, אמפתיה וכו'. בבדיקות שערכו מדענים התגלה כי "מעבד-העל" הזה מסוגל לעכב או להגביר את השפעתו של החלק האחראי על תחושות הסטרס והפחד. ההשפעה הזו היא המסקרנת אותנו. מסתבר שבאמצעות פעילויות שונות אנו מגרים את אותו "מעבד-על" במוח להשפיע על מרכז הכעס, החרדה או הפחד. כלומר, ניתן לדכא את המרכז האחראי על הרגשות השליליים. האושר לא עובר אלינו בגנטיקה המשפחתית שלנו אבל אנחנו בהחלט מסוגלים ללמוד להתנתק ממחשבות ביקורתיות ומשיפוט עצמי, להתמקד בנפש שלנו ובדרכים להיטיב איתה. מתוצאות המחקרים הסתבר כי הסיכוי שאנשים שברשותם כלים להרגעת הנפש, יחושו לחץ, עצבנות או כעס, נמוך יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

אצל אותם אנשים רגועים יחסית נמצא כי "מרכז האושר" במוחם (אותו מעבד-על) פעיל לא רק נקודתית בעת ביצוע הפעילות המרגיעה אלא במשך היום כולו. שלא כמו תרופות פסיכיאטריות אנטי-דכאוניות שאינן הופכות בהכרח את המטופל לשמח במיוחד, טכניקות מרגיעות למיניהן עשויות להוביל לשקט נפשי מתמשך ולאושר עמוק.

אבל מי צריך מחקרים?! (כמה מתלמידי הטובים ביותר…) די לנו שנביט באדם ממורמר וזעוף פנים כדי להבין כמה אומללות זורמת לו בעורקים וכמה מהר כדאי להתרחק מסביבתו, וכמה נעים לנו בחברת אנשים שתפיסת עולמם והמחשבות החיוביות שלהם משפיעות ישירות על הבעת פניהם ובאופן עקיף על האנרגיות בסביבתם.

חשיבה שלילית הינה גם הגורם המובהק ביותר לדיכוי המערכת החיסונית שלנו וחשיבה בונה או חיובית יכולה להועיל אפילו לחולי סרטן להעלות את רמת התאים שנלחמים במחלה לעומת התאים המיותרים. אצל חולי פסוריאזיס למשל שהודרכו בטכניקות של חשיבה חיובית ומשקמת נמצא שיפור משמעותי ודרמטי במצב העור, כמו גם אצל חולי לחץ דם, אסתמה או מחלות אוטו-אימוניות אחרות.

מציאות חיינו, שהיא לא תמיד חייכנית במיוחד, ניתנת לתרגום מחודש מעיני המתבונן בה. הפרשנות היא העניין. האושר הוא סובייקטיבי והחשיבה החיובית שלנו קובעת בעצם איך תראה המציאות הפרטית שלנו. אדם המאמין שהוא לוזר, רק הפחד והחרדה יגרמו לו לכישלון. בליווי חשיבה חיובית הסיכוי שלו להצליח ולהנות מהחיים עולה משמעותית. אם אדם חש דפוק וחסר מזל, חייו יהיו מלאים בהחמצות. מי שחושב חיובית סולח קודם כל לעצמו, מקבל קודם כל את עצמו ואז הסלחנות והקבלה כלפי הסביבה יבואו לו בטבעיות וכל חייו יהפכו יותר אופטימיים ומאושרים.

גם תפקודה של המערכת החיסונית מושפע מיד מאמירות קלילות, מצחוק בריא, מביטויי אהבה של אחרים כלפינו ומפעילות גופנית נבונה ומהנה.

יחד עם זאת, תגובות קשות שלנו כלפי המציאות הלא-סימפטית, הינן לגיטימיות, טבעיות ואנושיות. אבל, ברגע שסיימנו לכאוב, להתרגז, לכעוס או חס וחלילה להתאבל והבנו שלא נוכל להחזיר את המצב לקדמותו, נתחיל לעבוד על עצמנו. מחשבות שליליות הן כמו רעל בעצמותינו. מהן יוכלו לנבוט רק חולי וצער. צריך לשקול אם זה שווה לנו. מלאכת "עיגול-הפינות" של המציאות ע"י חשיבה חיובית איננה הדחקה אלא תחילתה של בניית הגשר אל האושר העתידי שלנו. אדם חדור רגשות אשם ואפוף מחשבות שליליות ביחס לעצמו ולסביבתו, סובל מאוד, "תוקע" את מהלך חייו ואף עלול להזמין לעצמו "עונשים" כמו מחלות וכאבים פיסיים ממש.

המשפטים החשובים ביותר בחשיבה חיובית הם אלה המדברים על קבלת עצמי כמו שאני. אני עושה את הטוב ביותר כפי שהידע שלי מאפשר לי כרגע – בעתיד אשתפר מיום ליום. מיד יורד מפלס הביקורת והשיפוט. המרירות כלפי עצמנו והמרירות כלפי הסביבה – תמיד הולכות ביחד. ככל שנאהב את עצמנו, נשפיע על אותו מרכז במוח, אותו "מעבד-על". הערכה עצמית תמיד תביא אותנו לתפקוד יעיל יותר. חוסר אלימות מילולית כלפי עצמנו יביא לחוסר אלימות מילולית כלפי הסביבה.

כעס הוא אמנם רגש אבל הוא מפעיל מחשבה והוא לא פוגע רק בלב אלא גם במוח. ליבוי של כעס מזין מחשבות שליליות. דיכוי של כעס באמצעות מחשבות חיוביות וטכניקות נשימה עוצר את תהליך הליבוי ומכין אותנו למסלול של רגיעה ואושר. שווה לעבור את "הגלגול" הזה בצורה משמעותית, נעימה וזורמת.

נסו להתחבר אל האור הפנימי שבלב או בראש שלכם. האור מנטרל צער וכאב, האור מסייע להתגבר על קושי. נישמו את אור הנרות פנימה אל הלב או הראש, סלקו בעזרת האור כל מחשבה שלילית שנוטה לקנן במוח והכניסו בנשימות הבאות אור מלווה במחשבות חיוביות.

ועל זה נאמר: באנו חושך לגרש (מחשבות שליליות)

בידינו אור ואש (מחשבות חיוביות)

כל אחד הוא אור קטן

(בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ של אמונה בעצמו)

וכולנו אור איתן

(רק כשכולנו נהיה חיוביים בחשיבה שלנו נוכל להיות אור גדול)

סורה חושך,

הלאה שחור,

סורה – מפני האור.

אמן.