לידה רביעית בלי אפידורל ובלי פחד

כרמלה הגיעה אלי בהריון הקודם שלה לפני כשלוש שנים.זה היה ההריון השלישי שלה אחרי שתי לידות מאד קשות בהן חוותה כאבים בלתי נסבלים אבל בעיקר מצוקה אישית עמוקה ופחד נוראי.
החרדה בזמן ההריון השלישי נראתה לה מוצדקת לכאורה אבל היא ממש שיתקה אותה.כחודש לפני הלידה הצפויה החליטה שהיא זקוקה לעזרה.
כשסיכמנו שהיא מקבלת את עזרתי החלטנו, בשל הזמן הדחוק, שאנחנו עובדות באחת על אחת. בשיעורים פרטיים צפופים תירגלנו ושיכללנו קודם כל את הנשימה שלה כדי לאפשר לה "להציץ" פנימה גם אל הפחדים.
בשל עוצמת החרדות התרכזנו פחות בשיכלול הכישורים הפיסיים לקראת הלידה ויותר בשיכלול המוח והחשיבה בדרך ליצירת מרחבים של שקט. גם אם בתחילה היה זה מלאכותי בעיניה, המוח שלה למד לצייר לעצמו מצבים מרגיעים מפיגי מתח אליהם נשאבה התודעה שלה ברצון.
הבת השלישית של כרמלה נולדה בלידה חווייתית ועם אפידורל שהשלים לה את היכולת לשלוט בכאב ובעיקר בפחד.
…לפני כחצי שנה צילצלה אלי כרמלה בהתרגשות וסיפרה שהיא שוב בהריון והפעם לשם שינוי יש לה שוב בת, תוספת לשלושת הבנות שבבית.
היא ידעה שהפעם היא מתרגלת יוגה לפני הלידה עם קבוצת הבנות בהריון.הפעם יש לנו חצי שנה ואין צורך בשיעורים פרטניים מה גם שחוותה חווייה מתקנת בלידה האחרונה ושתינו מאד אופטימיות.
משיעור לשיעור שמתי לב איך היא נהנית מהכח המגבש של הקבוצה, משיעור לשיעור שמתי לב איך היא מתחברת יותר ויותר אל עצמה ואל העוצמה שבה, משיעור לשיעור היא נראתה שלווה יותר ויותר, אוהבת את עצמה ואת ההריון, נטולת פחדים ומלאת שמחה.
את התנוחות היוגיות ביצעה בקלילות, אל הנשימות השונות התחברה באדיקות רבה ובעיקר "עשתה לה את זה" ההרפיה בליווי דמיון מודרך אותה הנחיתי בסוף כל שיעור.
לקראת היותה בשבוע ה-38 צחקנו בשיעור ופינטזנו איך היא מקדימה ויולדת לפני כמה בנות אחרות שנושקות כבר לשבוע ה- 40.
ואכן, הבוקר צלצל הטלפון שלי ועל הקו – כרמלה. "מה זה צריך להיות" אני שואלת אותה "את רוצה לומר לי שילדת?!" אכן כן ! "ילדתי תינוקת מופלאה, מתנה אמיתית !! הלידה היתה ממש מ ד ה י מ ה
ובלי א פ י ד ו ר ל" …
זה התחיל אתמול עם צירים קלילים, היא מספרת, ומהלידות הקודמות היא ידעה שתוך 3 שעות תהיה לידה. מהר אירגנה את עצמה ותוך דקות היתה עם בעלה בדרך לפוריה. היא שמעה סיפורים אודות הצוות המפרגן של פוריה ועל האווירה המיוחדת בחדרי הלידה שם והחליטה הפעם להתחיל את השינוי לטובה כבר בבחירת המיקום של הלידה.
במשרד הקבלה לא היו משוכנעים שיאשפזו אותה כי לכאורה נראתה רחוקה מלידה. היא גרמה להם להבין שמנסיונה כדאי להם לקבל אותה אם אינם רוצים לידה במשרד.
את השעה הבאה בילתה באמבטיה, נשמה נשימות אוג'יי שמיקדו אותה בתחושות שלה ובהתרחשויות עמוק עמוק בתוך הגוף פנימה. נשימות יוגה מלאות, עם לחש בכל נשיפה הרגיעו את המתח שליווה את הצירים והשפיעו על השקט בין ציר לציר כדי לאפשר לה מנוחה, כדי לחזק את בטחונה בעצמה ובעוצמתה וכדי שהכח הפנימי שלה שכל-כך התפתח בחדשים האחרונים יהיה במיטבו לקראת השלב הבא.
תוך כדי הנשימות המיוחדות שלחה אותה האינטואיציה הבריאה והמתורגלת שלה אל הכלי אליו כל-כך התחברה בשיעורי היוגה, אל הדמיון המודרך.
כרמלה ראתה בעיני רוחה חוף ים בבוקר שטוף שמש (למרות שבפועל היתה רק באמבטיה של פוריה…) כל פעם שמגיע גל אל החוף היא שאפה איתו ריח ים ואנרגיה חיובית ועם כל נסיגה של הגל בחזרה אל הים, היא נשפה איתו תוך השמעת האות "ש" בלחש. כך התחברה לקצב הגלים ולרחש הקל שהם משמיעים והדימוי הזה אותו הכיר המוח שלה מזמן התירגול, הרגיע אותה והוא זה שלדבריה גרם לה לשלוט בכאב במקום שהכאב ישלוט בה.
תוך כדי ההתרגעות בין ציר לציר הביטה בעיני הדמיון שלה בענפי עץ קוקוס שצמח שם על החוף הדמיוני ומבעד לענפי העץ ביצבצו קרני השמש. היא זכרה את התאורים שלי בעת ההרפייה בסוף כל שיעור יוגה כששלחתי אותה ואת שאר הבנות למחוזות אגדיים של אור וטבע והמוח שלה מיהר להגיב בהתאם ברפיון ובנחת.
את ניצנוצי השמש מבעד לענפים שאפה פנימה אל תוך הרחם כפי שתרגלה בעבר והרגישה שגם הקטנה סופגת את האור ושתיהן שמחות יחדיו לקראת הלידה המתקרבת ובאה.
כשיצאה כעבור שעה מן האמבטיה אל מיטת הלידה אמרה לה המילדת המופתעת : "שלוש לחיצות והיא בחוץ". וכך היה.
כרמלה ילדה את הבת הרביעית שלה בשיאה של חווייה מתקנת, חווייה של אור ואושר, חווייה של הכרת תודה ענקית.
גם אני מלאת שמחה והודיה על הזכות שניתנה לי ללוות אותה.